לורן. 1954
לורן. 1967
|
|
סופיה לורן החלה את הקריירה הקולנועית בגיל 15. היא השתתפה במספר תחרויות יופי,
אבל לא הגיעה למקום ראשון באף אחת מהן. בשנת 1951 היא קיבלה תפקיד קטן בדרמה
היסטורית "קוו ואדיס". אחר כך חיפשה נואשות דרך להתפרנס ובהעדר אפשרות אחרת דגמנה
עבור חוברות רומנטיות מצוירות. בחוברות האלה היא הופיעה בעיקר בדמות של צוענייה
סקסית ואחדות מתמונותיה עוררו תשומת ליבה של משטרת צניעות. בהמשך היא זכתה בתפקיד
זוטר בסרט "זה הוא, כן, כן !" (Era Lui, Si,Si) בו שיחקה נערת הרמון והופיעה
במספר סצנות חשפניות. הסרט היינו קומדיה אקסצנטרית בכיכובו של שחקן וולטר קיארי
(Walter Chiari) ואינו זכור היום כלל מחמת איכויות הבימוי או המשחק. לאומת זאת
זהו סרט הכי מבוקש על ידי ציידי העתיקות בגלל אותן סצנות ריקוד של השפחות הצעירות
וביניהן לורן (הרשומה ב- cast בשם סופיה לאזארו).
|
|
|
מקורות אינטרנטיים מספרים שסצנות הערום צונזרו בגרסה האיטלקית ונמצאים רק בגרסה
הצרפתית של הסרט וזאת האחרונה מעוררת אין סוף דיונים וספקולציות של האספנים.
|
סצנה מתוך הסרט "זה הוא, כן, כן !", 1951
|
ספק רב האם שחקנית האיטלקייה הדגולה מודעת או מוטרדת היום מעצם הנושא. ברור כי
בשנת 1951 היא עוד לא דמיינה שתהפוך לכוכבת וסמל היופי בקולנוע. ובאשר לאספנים -
הרי תמיד יש אלה שרוצים לראות את הסמל בערום. בצעירותה היא הייתה זקוקה לתפקידים
כלשהם כדי להתפרנס ולהתפרסם. רק אחרי שהתחברה למפיק סרטים קרלו פונטי, הקריירה של
לורן זינקה קדימה. בעזרתו קיבלה סדרה של תפקידים משניים בסרטים לא חשובים
ולבסוף תפקיד מרכזי בסרט "Aida", אשר התבסס על עלילת האופרה מאת ג'וזפה ורדי.
השתתפות בשני קומדיות הבאות "זהב של נאפולי" (במאי: דה סיקה)
ו"חבל שאת רמאית" של אלסנדרו בלאזטי
|
הגדילו את פרסומה ויצרו את תדמיתה הקולנועי כעלמה שוברת לבבות ובכך פתחו עבורה דלת
לקריירה בין לאומית.
|